מה זה אור כחול ואיך הוא משפיע על השינה שלנו?

אור כחול, שינה גרועה, עיניים עייפות - שמעת את הביטוי עשרות פעמים. אבל מה זה בדיוק אור כחול, מאיפה הוא מגיע, ולמה דווקא הוא מפריע לשינה יותר מאורות אחרים? הנה ההסבר המלא, שמבוסס על מדע.


מה זה אור כחול ומאיפה הוא מגיע?

האור שאנחנו רואים הוא למעשה קשת של גלים אלקטרומגנטיים בטווחי אורכי גל שונים. הצבע שאנחנו רואים תלוי באורך הגל של האור. אור כחול מוגדר כאור בטווח אורכי גל של 430 עד 480 ננומטר, ממש ליד הגבול עם הצבע הסגול.

הכי חשוב להבין מהיכן מגיע האור הכחול בחיי היום יום שלנו. השמש היא המקור הגדול ביותר. חשיפה לאור שמש בבוקר, שמכיל כמות גדולה של אור כחול, בריאה ועוזרת לשעון הביולוגי שלנו להבין שהכל עכשיו יום ולהיות ערניים. הבעיה מתחילה בלילה, כשאנחנו ממשיכים להיחשף לאור כחול דרך מסכי סמארטפון, טאבלט ומחשב - שפולטים כמות גבוהה במיוחד של אור כחול, במיוחד מסכי OLED ו-LED מודרניים. גם תאורת LED ביתית שכמעט כולם עברו אליה, וטלוויזיות ומכשירים אלקטרוניים שונים - כולם מוסיפים לחשיפה לאור הכחול.

איך אור כחול פוגע בשינה?

הסיפור מתחיל ברשתית העין. ישנם שם תאים מיוחדים הנקראים ipRGC, המכילים חלבון בשם melanopsin. חלבון זה רגיש במיוחד לאור כחול בטווח 430-480 ננומטר. כשאור כחול פוגע בתאים האלה, הם שולחים אות ישירות ל-Suprachiasmatic Nucleus במוח - האזור שאחראי על השעון הביולוגי.

המוח קולט את המסר ומעביר הוראה ברורה לבלוטת האצטרובל: אל תייצרי מלטונין כי עדיין יום. כלומר, כשאתה מבלה שלוש שעות ברשתות החברתיות לפני השינה, המוח שלך מאמין שזה עדיין יום ומונע מהגוף שלך להתכונן לשינה.

שימוש בסמארטפון בחושך לפני שינה

מה ההבדל בין אור כחול לאור ירוק בהקשר של שינה?

כאן נכנסת נקודה קריטית שרוב האנשים אינם מכירים: לא רק האור הכחול פוגע בשינה. גם האור הירוק, בטווח 500-550 ננומטר, מדכא ייצור מלטונין דרך אותו מנגנון בדיוק. שתי הצבעים גורמים לאותה תגובה בבלוטת האצטרובל.

ולכן משקפי האור הכחול הנפוצים עם עדשות שקופות או צהובות בהירות אינם אפקטיביים מספיק לשינה. הם חוסמים רק 20-40 אחוז מהאור הכחול, ומעט מאוד מהאור הירוק. חלק גדול מהנזק לשינה ממשיך לקרות גם עם הגנה חלקית זו.

עדשות אדומות, לעומת זאת, חוסמות הן את האור הכחול והאור הירוק ברמה של מעל 90 אחוז. זה מאפשר לבלוטת האצטרובל לפעול כרגיל ולייצר מלטונין גם בזמן שאתה יושב מול מסך בשעות הערב.

כמה זמן לוקח לגוף להתאושש לאחר חשיפה לאור כחול?

מחקרים מראים שדרוש כשעה עד שעתיים לאחר הפסקת חשיפה לאור כחול כדי שייצור המלטונין יתחיל לעלות לרמות שמאפשרות שינה עמוקה. כלומר, אם אתה מניח את הטלפון ב-23:00, ייתכן שתצטרך להמתין עד 01:00 כדי להרגיש ישנוני מספיק.

לכן הפתרון המעשי אינו בהכרח לוותר על מסכים בערב, אלא לסנן את האור שמגיע מהם. לבישת משקפים עם עדשות אדומות שעתיים לפני השינה מאפשרת לגוף להתחיל לייצר מלטונין בזמן שאתה עדיין רואה מסכים ועושה דברים שאתה אוהב.

משקפי GFS - פתרון מדעי לאור כחול וירוק

העדשות האדומות של משקפי GFS חוסמות 99.68% מהאור הכחול והירוק, ומאפשרות ייצור מלטונין טבעי גם בזמן שימוש במסכים בשעות הערב.

  • משלוח חינם
  • 30 ימי ניסיון
לרכישה עכשיו

לקריאה מעמיקה יותר על הקשר בין אור כחול למלטונין, קרא את המאמר שלנו: מלטונין ואור כחול: למה המסך שלך מונע מהגוף לייצר אותו.

שאלות נפוצות על אור כחול ושינה

האם מסנן אור כחול בטלפון (מצב לילה) עוזר לשינה?

מצב לילה בטלפון מפחית במעט את כמות האור הכחול, אך אינו מספיק. הוא חוסם רק חלק קטן מהאור הכחול ולמעשה לא חוסם כלל אור ירוק. עדשות אדומות יעילות הרבה יותר לשינה טובה.

כמה שעות לפני השינה כדאי לצמצם חשיפה לאור כחול?

המלצת המחקרים היא שעתיים לפחות לפני השינה. מכיוון שרוב האנשים אינם מסוגלים לוותר על מסכים, משקפים עם עדשות אדומות הם הפתרון המעשי ביותר.

האם האור הכחול גורם רק לבעיות שינה?

לא. חשיפה ממושכת לאור כחול קשורה גם לעייפות עיניים, כאבי ראש, ובמחקרים מסוימים לנזק לטווח ארוך לתאי הרשתית. שינה גרועה היא הנפוצה ביותר, אך לא הבעיה היחידה.

האם ילדים זקוקים להגנה מאור כחול יותר ממבוגרים?

כן. עדשת העין של ילד שקופה יותר ומאפשרת לכמות גדולה יותר של אור כחול להגיע לרשתית. הדבר הופך אותם לפגיעים יותר הן לבעיות שינה והן לנזק ארוך טווח.

האם יש הבדל בין אור LED לאור ליבון בנוגע לשינה?

כן, הפרש משמעותי. נורות ליבון ישנות פולטות אור חמים ואדמדם עם מעט אור כחול. נורות LED מודרניות, שכמעט כל הבתים עברו אליהן, פולטות כמות גבוהה של אור כחול. כך שגם אם אתה לא ליד מסך, תאורת ה-LED בבית עלולה להפריע לשינה שלך.

עכשיו שאתה מבין את המנגנון, הגיע הזמן לעשות משהו בנידון. משקפי GFS עם עדשות אדומות הם הפתרון המדעי הכי יעיל שיש.

Back to blog